מסכנים אלה שעובדים עליהם בעניים !
הם חושבים שהם « מגינים על הדמוקרטיה » כאשר בעצם מנצלים אותם כדי לשמור על הפריבילגיות של כת משפטית שיכורה משלטון שהתקבל במרמה.
המהפכה המשפטית כבר קראה לפני 30 שנה, מופעלת על ידי השופט אהרון ברק. ואולם תוצאותיה נראו רק באופן הדרגתי כך שהגיעו בשנים האחרונות ל-« ממשלת השופטים ».
באמצעות אסטרטגיה של פסיקה ממושכת ומגמתית, יוזמיה גרמו לכך שהשלטון האמיתי במדינת ישראל אינו עוד בידי נבחרי הציבור ולא בידי הממשלה הדמוקרטית שמוקמת כדין על בסיס הצבעת האזרחים.
הוא התגלגל לידיו של גוף המונה 11 אנשים שלא נבחרו, בית משפט העליון. למעשה גוף זה ממונה על ידי עצמו בתוך קבוצה אידאולוגית ספציפית, ה-« שמואל הישראלי ».
הרפורמה שיוזם שר המשפטים מיועדת רק להקטין את התוצאות ההרסניות עבור הדמוקרטיה הפרלמנטרית של האקטיביסט השיפוטי שהופעל תחילה על ידי השופט ברק.
חוסר אחריות של האליטות המשפטיות הנוכחיות הקוראות למרד נגד המוסדות הדמוקרטיים של המדינה, חודשיים ימים לאחר בחירות חוקיות לחלוטין, הינו שערורייה.
הרבה משפטנים בישראל מעריכים כי חסרים בישראל « מעצורים ומשקלי נגד » כנגד כוח מוגזם פוטנציאלי של הכנסת ושל הממשלה.
האסטרטגיה של ברק הייתה להעניק תפקיד זה של משקל-נגד לבית משפט העליון. אולם המשכל-נגד הפך לרודן !
במהלך השנים האחרונות, התרבו הסימנים המובנים של תקלות בפעילות המדינה הדמוקרטית מיד כאשר רוב « ימני » מצליח לקום בכנסת. כל מיני גורמים « שמאלניים » מצליחים לחבל במדיניות של נבחרי האומה שרובם « ימניים », תוך התבססות על הסימפטיות הפוליטיות של בית משפט העליון.
מצב זה תואר מזה זמן רב ותיקונו יחסית פשוט: צריך כי שופטי עליון יישארו במקומם וזה כל משמעותה של הרפורמה של מר יריב לוין. וזה הדבר הדחוף.
להתגבר על הסכנה של כוח יתר של הממשלה יוכל לבוא משינוי מבני עמוק יותר כמו אימוץ ביקמראליזם (הקמת אספה נוספת לכנסת) ו/או אימוץ שיטת בחירות על ידי אזורי בחירה, דבר אשר יחליש את כוחם של המפלגות.
צער לי לראות כי אזרחים כנים כה רבים נופלים קורבן למניפולציות גסות של בעלי פריבילגיות אשר בעיקר פוחדים לאבד את כוחם המופרז.
לאור הטירוף של הימים האחרונים כדאי אולי לשכול רפורמה רחבה יותר אשר תיתן מענה גם לחששות של כוח יתר של העליון וגם של הממשלה והכנסת.
יהיה צורך לבדוק מקרוב מה הוא באמת ה »שמואל » שרק שמה « פרוגרסיבי », כי הוא מורכב בעיקר מבעלי הון. ה »ימין » הוא בעיקר מורכב מכלל האזרחים הקשורים לזהות היהודית של המדינה, לעבר היהודי ולעתיד בטוח המתבסס על ממשלה יציבה. הימין שואף לבטחו האישי והציבורי, כולל טריטוריאלי, על פי החוק הבינלאומי האמיתי. אין דבר בשאיפות אלה שניתן לכנות « קיצוני », בעולם של אנשים מאוזנים. לצערנו אנחנו רחוקים מלחיות בעולם כזה.
ליאון רוזנבאום
Laisser un commentaire