Category Archives: Israël

À la veille du quatrième tour

À un peu moins d’un mois de la quatrième échéance électorale en Israël en deux ans, il peut être utile de préciser à nouveau les enjeux à partir d’une grille de lecture qui se détache des concepts en vogue dans l’Occident contemporain.
En effet, il ne s’agit pas, à notre sens d’un conflit entre le « progressisme » d’un côté et le « populisme » de l’autre. Ces termes sont en vérité fortement entachés de manipulation tant aux USA qu’en Europe et même, très largement, en Israël, dans les milieux éloignés des concepts de la Tradition Juive.
L’enseignement du Rav Léon Askenazi-Manitou זצ »ל, est révolutionnaire au sens où il permet, grâce à un niveau de connaissances élevé tant en culture juive qu’en culture profane, de jauger de nouveau la pensée occidentale à l’aune de la pensée juive.
Depuis deux siècles au moins, les Juifs s’étaient laissés aller à juger des valeurs juives à lumière des catégories occidentales, mode de fonctionnement d’où ils pouvaient seulement sortir perdants.

La Justice, la justice poursuis-la!

En fin de compte, quand on s’interroge sur la situation politique réelle en Israël, alors que le pays fait route vers sa quatrième campagne électorale en deux ans, il convient de se poser la question de savoir si la hiérarchie judiciaire et particulièrement le corps de procureurs a été réellement capable de susciter gratuitement, pour des motivations politiques et idéologiques, une série d’accusations pénales contre le Premier-Ministre, M. Binyamin Netanyahou ou non.
Dans les deux cas la situation est grave. Si les faits reprochés au Premier-Ministre par les organes officiels de l’Etat sont réellement fondés en fait et en droit, Ce dernier ne devrait déjà plus être à la tête de l’Exécutif.
Mais si ces mêmes organes fomentent en réalité une tentative de coup d’Etat en abusant de leurs pouvoirs de lancer des accusations au nom de l’Etat, pour mobiles idéologiques, que les tribunaux transformeront ou non en condamnations, cela est plus grave encore.

עם קשה עורף

מה קורה לעם הזה ?
כאשר הוא מתאסף מסביב לעגל הזהב, כאשר הוא שורף את האסמים שלו עצמו בעיצומו של מצור על ירושלים, כאשר הוא יורק על ז’בוטינסקי שמסתובב ב-1938 בכול פולין היהודית ומזהיר מפני האסון המתקרב ומזמין ללא הואיל את היהודים לעלות ארצה.
וכאשר « בשם הדמוקרטיה » הוא דורש להפיץ בהפגנות ללא רסן נגיף קטלני שהוביל כבר לפנדמיה עולמית.
מי שלמד משפטים באוניברסיטה מתוקנת יודע שלכול זכות, וגם לזכות יסוד, יש גבול. מאותו רגע שהפעלת הזכות המסוימת פוגעת בזכות אחרת או בזכות של משהוא אחר, יש לעצור ולהגביל אותה.

חוסר אחריות

מספר גדול מדי של ישראלים, ללא תודעה היסטורית, אינם מודעים לתוקפנותם של השדים האנטי-יהודיים המסתובבים בתת-מודע הקולקטיבי של המערב ושל העולם המוסלמי.
בעתות משבר, הדעות הקדומות מתנפחות ומעוררות שנאה לא רציונאלית, במיוחד נגד המדינה היהודית הריבונית. כתוצאה מכך, מספר גדול של ישראלים מפרשים באופן לא נכון את מצבם האובייקטיבי, בעולם ובארצם.
אם לישראלים ה-« קרטזיאניים » יש משימה מיוחדת כרגע (2020 באוגוסט), היא להשמיע את האזעקה בפני חוסר האחריות המתפשטת בתקשורת שלנו, ואפילו על ספסלי הממשלה והכנסת.
העולם חווה מגיפה חסרת תקדים מזה חמישה חודשים. השפעותיו, בעיקר כלכליות, הן, מסיבות שונות, כנראה הרבה יותר רציניות ומתמשכות יותר מאשר אלה של השפעת הספרדית מלפני מאה שנה.
המדינות העשירות והמפותחות ביותר הן לא פחות מושפעות, להיפך. הווירוס הנדון נשאר מסתורי, השפעותיו, עמידתו, הטיפול נגדו, כל אלה בלתי ברורים ונושים לדיונים. במקרה הטוב ביותר, חיסון יהיה זמין באמת רק בעוד מספר חודשים. מאות אלפי אנשים נפגעים ועשרות אלפי מקרי מוות מדווחים כתוצאה ממחלה זו. אחרי הגל הראשון שנראה שהצליחו להגביל אותו בחלק מהמדינות, נראה שגל שני, חזק יותר, מטאטא בכל מקום.

החרדה הכלכלית גוברת על פחד המגיפה

נראה כאילו גל שני מתנשא לכל מקום לאחר נקיטת אמצעי בידוד החמורים שהצליחו לכאורה לריסון המגפה בחלק מהמדינות. עם זאת, למעלה מארבעה חודשים מאוחר יותר, התברר כי ההפעלה מחדש של הפעילות הכלכלית, שהייתה חיונית, גרמה להחייאת המגיפה.
במיוחד אנחנו, אנשים שעברו את גיל 70 שנים, אנחנו מסתכנים ליפול לתוך מלנכוליה. אנחנו כבר מנותקים מביקורים של הילדים והנכדים שלנו כבר חודשים. טלפון או סקייפ או זום, כל התקשורת אינה תחליף לחיבוקים חמים. עם זאת, בפני מגיפה בסדר גודל זה והצגת סכנות כאלה, ברור כי הבידוד חייב להמשיך, שאולם, אינו מבלי השפעות פסיכולוגיות הרסניות.
כמובן, כאשר אנו חושבים מעט על המבחנים של הורינו שחוו את הכיבוש הנאצי, ובמיוחד אם הם היו יהודים, ה »דיכאון » שלנו הוא מאוד יחסי. אך הטבע בגל הראשון, כולם מסכימים שניהול המשבר על-ידי ממשלת המעבר, ובמיוחד על ידי מר נתניהו, היה יוצא מן הכלל לגבי המהירות והאפקטיביות שלה, והגביל במידה ניכרת את מספר ההרוגים בהשוואה למדינות בעלות אוכלוסייה דומה כגון בלגיה ואוסטריה, נראה כי ממשלת האחדות שהוקמה להילחם מתקשה הרבה יותר להתמודד עם הגל השני.
ראשית, מכיוון שהמשבר הוא כעת משבר לטווח ארוך, הגורם לגל חסר תקדים של אבטלה, במיוחד בקרב משפחות צעירות, המגזר העצמאי ומגזרים ספציפיים כגון תיירות, תחבורה וקייטרינג. שנית, מכיוון שהשמאל הישראלי מתכוון לנצל עד תום את המשבר וכן המשפט נגד ראש הממשלה שההשראה הפוליטית שלו ברורה מספיק, ושקורה בו זמנית, בניסיון להפעיל אותו סופית.
עם זאת, מספרן והאופי האלים של ההפגנות בשבוע שעבר הם סימן לחוסר בגרות מצערת של אוכלוסייה מסוימת שעובר מניפולציה בידי השמאל: אין בעולם ממשלה, ובטח שלא ממשלת ישראל, שאחראית על המגפה הגלובלית הזאת! קשה מאוד לנהל את האיזון בין שמירה על פעילות כלכלית והגבלת ההידבקות. זה חייב להיעשות על בסיס יומיומי. צריך להיות טיפש או חסר תום לב כדי לא להבין את זה.
העיתונות המערבית, במקרה, הייתה שתקנית מאוד על ההצלחות של ישראל בגל הראשון, אך לפתע הנה דברנית מאוד על הקשיים הנוכחיים של ישראל, משמחה בסיבה טובה לערער את האמון במר נתניהו.
מספיק להשוות את מספר הקורבנות של Covid 19 בצרפת למשל ובישראל כדי להבין כי, בהשוואה לנתוני האוכלוסייה, יש לישראל, אפילו היום, כעשר פעמים פחות מקרי מוות. מעט מתינות בהתפרצויות נגד נתניהו מאוד רצויה.
ליאון רוזנבאום

פולחן עיוור של בית משפט העליון

בג »ץ היפר ברגל גסה עיקרון בסיסי של הדמוקרטיה שהוא הפרדת הראשויות. מעולם לא קבעה הרשות השיפוטית את סדר היום של הרשות המחוקקת ומעולם לא הטילה עליה כלל בניגוד לתקנותיה.

L’escroquerie

• Les protestations des dirigeants du « Centre-gauche » au nom de la sauvegarde de la démocratie constituent une escroquerie intellectuelle. Chacun en Israël sait que le programme de la « Liste Commune » des Arabes d’Israël a pour but exprès la fin de l’Etat national du Peuple Juif en Terre d’Israël (http//ww.jointlist.org.il/sub). Les exigences de la liste du désarmement d’Israël, de l’accès libre de millions de « réfugiés palestiniens » sur le territoire de l’Etat, de la transformation de la Judée, le Samarie et Gaza en territoires « Judenrein » (purifiés de Juifs), de la constitution d’un Etat palestinien ayant Jérusalem pour capitale, montrent clairement ses intentions.
• Toute personne un peu attentive sait que la Cour Suprême aurait dû interdire à cette liste toute participation à l’élection à la Knesset d’Israël en raison du contenu de son programme et sur aucun autre fondement, et certainement pas au motif qu’il s’agit d’une liste représentant le public arabe. L’exigence que toute liste, y compris une liste représentant le public arabe, candidate à la Knesset, soit respectueuse de l’Etat d’Israël en tant qu’Etat Juif et démocratique est parfaitement légitime.

העושק

הצעקות של מנהיגי ה-« מרכז-שמואל » להצלת הדמוקרטיה הן עושק אינטלקטואלי. כל אחד בישראל יודע כי המצע של « הרשימה המשותפת » של ערביי ישראל חותר בפירוש לסופה של מדינת הלאום של העם היהודי בארץ ישראל https://www.jointlist.org.il/sub)/). דרישות הרשימה לפירוז ישראל מנשקה, לכניסה חופשית של מיליוני « פליטים פלסטינאים » לשטח המדינה, להפיכת יהודה שומרון ועזה לשטח « Judenrein » (ללא יהודים), להקמת מדינה פלסטינית שבירתה ירושלים, מצביעות על כוונה שלא משתמעת לשתי פנים.

Quelles leçons tirer du blocage politique et institutionnel en Israël?

C’est à la suite d’un premier ex-aequo politique intervenu après les élections d’avril 2019 entre la formation du Likoud avec à sa tête Binyamin Netanyahou et Kahol-Lavan avec à sa tête Binyamin Ganz, que la Knesset a préféré, à une large majorité, se saborder pour permettre que se dégage lors de nouvelles élections le 19 Septembre de la même année, une claire majorité de parlementaires en vue de la constitution d’une coalition et d’un gouvernement stables.
Pourtant, il s’avère après le dépouillement de ce second scrutin que cet objectif n’a pas été atteint: aucun des deux blocs de partis en présence ne peut seul atteindre un nombre suffisant de parlementaires élus pour constituer un gouvernement jouissant du soutien d’une majorité crédible au parlement.

La réélection de Netanyahou

La réélection de Netanyahou qui va pour la cinquième fois constituer le Gouvernement d’Israël en tant que Premier Ministre, lance un défi à tous ceux qui, à l’intérieur comme à l’extérieur, escomptaient voir sa carrière finie. Il faut répéter que ses succès sont considérables. L’économie du pays est florissante, les réserves de devises satisfaisantes, le chômage est au plus bas, l’Armée est bien équipée avec une technologie dans certains domaines, parmi les plus avancées et sa diplomatie personnelle a assis l’Etat d’Israël dans la position d’une puissance régionale incontournable au Proche-Orient et prise en compte par les leaders mondiaux les plus importants, malgré le persistant mépris des dirigeants d’une Europe de l’Ouest déclinante.

baise toi baise toi baise toi baise toi baise toi porn watch baise toi baise toi baise toi baise toi baise toi baise toi baise toi sex baise toi baise toi baise toi baise toi sex sex watch baise toi baise toi baise toi baise toi baise toi porn baise toi porn porn porn porn sex porn porn porn porn porn baise toi porn porn porn porn porn porn porn baise toi baise toi porn porn porn porn child porn child porn child porn porn porn child child porn child porn child porn child porn child porn child porn child porn child porn child porn child porn child porn child porn child porn child porn child porn child porn child porn child porn porn porn porn porn porn watch baise toi baise toi porn