Le Gush Etzion vu de Jérusalem

Le Gush Etzion vu de Jérusalem

Lire la suite »

Jérusalem

Jérusalem

Vue du quartier de Guilo Lire la suite »

Désert de Judée

Désert de Judée

Lire la suite »

 

עם קשה עורף

מה קורה לעם הזה ?
כאשר הוא מתאסף מסביב לאגל הזהב, כאשר הוא שורף את האסמים שלו עצמו בעיצומו של מצור על ירושלים, כאשר הוא יורק על ז’בוטינסקי שמסתובב ב-1938 בכול פולין היהודית ומזהיר מפני האסון המתקרב ומזמין ללא הואיל את היהודים לעלות ארצה.
וכאשר « בשם הדמוקרטיה » הוא דורש להפיץ בהפגנות ללא רסן נגיף קטלני שהוביל כבר לפנדמיה עולמית.
מי שלמד משפטים באוניברסיטה מתוקנת יודע שלכול זכות, וגם לזכות יסוד, יש גבול. מאותו רגע שהפעלת הזכות המסוימת פוגעת בזכות אחרת או בזכות של משהוא אחר, יש לעצור ולהגביל אותה.

Quelques réflexions sur la gestion du Coronavirus

Il peut sembler utile de réfléchir aux caractéristiques de la pandémie actuelle sans précédent et à la façon dont elle est traitée par les autorités en Israël et dans le monde.
Remarquons d’abord que l’inégalité habituelle entre les pays développés et les pays sous-développés n’apparaît pas à cette occasion : Les Etats-Unis sont le pays le plus touché, alors que ce pays est parmi les plus développés de la terre et certains pays européens développés ont été durement touchés.
L’on peut avoir des doutes sur l’authenticité des chiffres publiés dans les pays autoritaires mais aussi sur le nombre des décès, même dans certains pays démocratiques, qui ont une centralisation excessive de l’information. En France par exemple, où l’agence France Presse est totalement contrôlée par l’Etat et a le monopole de la diffusion des nouvelles, depuis la seconde vague, ce nombre est étrangement bas et la différence avec la première vague est peu crédible.

חוסר אחריות

מספר גדול מדי של ישראלים, ללא תודעה היסטורית, אינם מודעים לתוקפנותם של השדים האנטי-יהודיים המסתובבים בתת-מודע הקולקטיבי של המערב ושל העולם המוסלמי.
בעתות משבר, הדעות הקדומות מתנפחות ומעוררות שנאה לא רציונאלית, במיוחד נגד המדינה היהודית הריבונית. כתוצאה מכך, מספר גדול של ישראלים מפרשים באופן לא נכון את מצבם האובייקטיבי, בעולם ובארצם.
אם לישראלים ה-« קרטזיאניים » יש משימה מיוחדת כרגע (2020 באוגוסט), היא להשמיע את האזעקה בפני חוסר האחריות המתפשטת בתקשורת שלנו, ואפילו על ספסלי הממשלה והכנסת.
העולם חווה מגיפה חסרת תקדים מזה חמישה חודשים. השפעותיו, בעיקר כלכליות, הן, מסיבות שונות, כנראה הרבה יותר רציניות ומתמשכות יותר מאשר אלה של השפעת הספרדית מלפני מאה שנה.
המדינות העשירות והמפותחות ביותר הן לא פחות מושפעות, להיפך. הווירוס הנדון נשאר מסתורי, השפעותיו, עמידתו, הטיפול נגדו, כל אלה בלתי ברורים ונושים לדיונים. במקרה הטוב ביותר, חיסון יהיה זמין באמת רק בעוד מספר חודשים. מאות אלפי אנשים נפגעים ועשרות אלפי מקרי מוות מדווחים כתוצאה ממחלה זו. אחרי הגל הראשון שנראה שהצליחו להגביל אותו בחלק מהמדינות, נראה שגל שני, חזק יותר, מטאטא בכל מקום.

IRRESPONSABILITÉ

Trop d’Israéliens sans conscience historique, ignorent la virulence des démons antijuifs qui ribotent dans l’inconscient collectif de l’Occident et du monde musulman.
En période de crise, de tels préjugés enflent, et inspirent une haine tenace irrationnelle surtout contre l’Etat juif souverain. De ce fait, un nombre considérable d’Israéliens interprètent mal leur situation objective dans le monde et celle de leur pays.
Si les Israéliens « cartésiens » ont une mission particulière en ce moment (Août 2020), c’est celle de tirer la sonnette d’alarme face à l’irresponsabilité qui s’étale dans nos médias et jusque sur les bancs du Gouvernement et de la Knesset.
Le monde vit une pandémie sans précédent depuis cinq mois. Ses effets, surtout économiques, sont, pour diverses raisons, probablement beaucoup plus graves et durables que ceux de la grippe espagnole d’il y a un siècle. Les pays les plus riches et les plus développés ne sont pas les moins atteints, au contraire. Le virus en question reste mystérieux, ses effets, sa résistance, le traitement contre lui sont incertains et discutés. Dans le meilleur des cas, un vaccin ne sera vraiment disponible que dans plusieurs mois. Des centaines de milliers de personnes sont atteintes et l’on enregistre des dizaines de milliers de décès du fait de cette maladie. Tout se passe comme si après une première vague qui semblait avoir été jugulée dans certains pays, une seconde vague plus puissante déferle un peu partout.

Le Corona ou le 9 Av de l’humanité

Entre autres choses, les antisémites ont reproché souvent aux Juifs d’avoir le « sens du malheur ». Un écrivain français à succès des années 30 du vingtième siècle, Jean Giraudoux, notamment, qui s’est avéré un violent antisémite et un collaborateur des nazis sous l’occupation de la France, n’avait pas pu s’empêcher d’exprimer son mépris des fils d’Israël après avoir perçu qu’une longue habitude des catastrophes familiales et nationales, se lisait sur leurs visages, bien avant la Shoah.

החרדה הכלכלית גוברת על פחד המגיפה

נראה כאילו גל שני מתנשא לכל מקום לאחר נקיטת אמצעי בידוד החמורים שהצליחו לכאורה לריסון המגפה בחלק מהמדינות. עם זאת, למעלה מארבעה חודשים מאוחר יותר, התברר כי ההפעלה מחדש של הפעילות הכלכלית, שהייתה חיונית, גרמה להחייאת המגיפה.
במיוחד אנחנו, אנשים שעברו את גיל 70 שנים, אנחנו מסתכנים ליפול לתוך מלנכוליה. אנחנו כבר מנותקים מביקורים של הילדים והנכדים שלנו כבר חודשים. טלפון או סקייפ או זום, כל התקשורת אינה תחליף לחיבוקים חמים. עם זאת, בפני מגיפה בסדר גודל זה והצגת סכנות כאלה, ברור כי הבידוד חייב להמשיך, שאולם, אינו מבלי השפעות פסיכולוגיות הרסניות.
כמובן, כאשר אנו חושבים מעט על המבחנים של הורינו שחוו את הכיבוש הנאצי, ובמיוחד אם הם היו יהודים, ה »דיכאון » שלנו הוא מאוד יחסי. אך הטבע בגל הראשון, כולם מסכימים שניהול המשבר על-ידי ממשלת המעבר, ובמיוחד על ידי מר נתניהו, היה יוצא מן הכלל לגבי המהירות והאפקטיביות שלה, והגביל במידה ניכרת את מספר ההרוגים בהשוואה למדינות בעלות אוכלוסייה דומה כגון בלגיה ואוסטריה, נראה כי ממשלת האחדות שהוקמה להילחם מתקשה הרבה יותר להתמודד עם הגל השני.
ראשית, מכיוון שהמשבר הוא כעת משבר לטווח ארוך, הגורם לגל חסר תקדים של אבטלה, במיוחד בקרב משפחות צעירות, המגזר העצמאי ומגזרים ספציפיים כגון תיירות, תחבורה וקייטרינג. שנית, מכיוון שהשמאל הישראלי מתכוון לנצל עד תום את המשבר וכן המשפט נגד ראש הממשלה שההשראה הפוליטית שלו ברורה מספיק, ושקורה בו זמנית, בניסיון להפעיל אותו סופית.
עם זאת, מספרן והאופי האלים של ההפגנות בשבוע שעבר הם סימן לחוסר בגרות מצערת של אוכלוסייה מסוימת שעובר מניפולציה בידי השמאל: אין בעולם ממשלה, ובטח שלא ממשלת ישראל, שאחראית על המגפה הגלובלית הזאת! קשה מאוד לנהל את האיזון בין שמירה על פעילות כלכלית והגבלת ההידבקות. זה חייב להיעשות על בסיס יומיומי. צריך להיות טיפש או חסר תום לב כדי לא להבין את זה.
העיתונות המערבית, במקרה, הייתה שתקנית מאוד על ההצלחות של ישראל בגל הראשון, אך לפתע הנה דברנית מאוד על הקשיים הנוכחיים של ישראל, משמחה בסיבה טובה לערער את האמון במר נתניהו.
מספיק להשוות את מספר הקורבנות של Covid 19 בצרפת למשל ובישראל כדי להבין כי, בהשוואה לנתוני האוכלוסייה, יש לישראל, אפילו היום, כעשר פעמים פחות מקרי מוות. מעט מתינות בהתפרצויות נגד נתניהו מאוד רצויה.
ליאון רוזנבאום

L’angoisse économique prend le pas sur le risque de la contagion.

Tout se passe comme si une seconde vague se profilait partout après les mesures sévères de confinement qui étaient parvenues à apparemment juguler la pandémie, dans certains pays. Cependant, plus de quatre mois plus tard, il devient évident que le redémarrage de l’activité, indispensable, a pour corollaire la relance de l’épidémie.
Surtout nous, les personnes qui avons dépassé 70 ans, nous risquons de basculer dans la mélancolie. Nous voici coupés des visites de nos enfants et petits-enfants depuis des mois. La communication téléphonique ou par Skype ou Zoom ne remplace pas les embrassades chaleureuses. Or, face à une pandémie de cette ampleur et présentant de tels dangers, il est clair qu’il faut poursuivre un isolement qui n’est pas sans effets psychologiques destructeurs.
Bien sûr, quand on réfléchit tant soit peu aux épreuves de nos parents qui ont connu l’occupation nazie, et surtout s’ils étaient Juifs, notre « mélancolie » est toute relative. Pourtant le caractère mondial de la pandémie, la difficulté des scientifiques à caractériser ce virus et surtout à le soigner et à enrayer son expansion, ses effets manifestes sur l’économie planétaire, font souci.
Nous avons, en Israël, d’autres raisons supplémentaires d’inquiétudes. En effet, alors que lors de la première vague tout le monde s’accorde à reconnaître que la gestion de la crise par le gouvernement de transition, et singulièrement de M. Netanyahou, a été remarquable par sa rapidité et son efficacité, limitant considérablement le nombre des décès par rapport à des pays de population comparable comme la Belgique et l’Autriche, il semble que le gouvernement d’union constitué pour combattre le fléau ait beaucoup plus de mal à gérer la seconde vague.
D’abord parce que la crise s’inscrit désormais dans la durée, provoquant une vague de chômage sans précédent, surtout chez les jeunes familles, les indépendants et certains secteurs spécifiques comme le tourisme, les transports et la restauration. Ensuite parce que la gauche israélienne entend exploiter à fond la crise et la mise en cause judiciaire du Premier Ministre concomitante, dont l’inspiration politique est assez claire, pour tenter de lui donner le coup de grâce.
Or le nombre et la violence des manifestations de la semaine passée sont le signe d’une immaturité affligeante d’une certaine population manipulée par la Gauche : aucun gouvernement, et certainement pas celui d’Israël, n’est responsable de cette pandémie mondiale ! Il est immensément difficile de gérer l’équilibre entre le maintien de l’activité et la limitation de la contagion. Cela doit être fait au jour le jour. Il faut être idiot ou de mauvaise foi pour ne pas le comprendre.
La presse occidentale, comme par hasard, était incroyablement muette sur les succès d’Israël lors de la première vague, mais soudain est très prolixe sur les difficultés actuelles d’Israël, se réjouissant d’une bonne raison de discréditer M. Netanyahou.
Il suffit de comparer le nombre de victimes du Covid 19 en France par exemple et en Israël pour comprendre que, rapporté au chiffres des populations, Israël a, même aujourd’hui, environ dix fois moins de décès. Un peu de modération dans le déchaînement contre Netanyahou ne nuirait pas.
Léon Rozenbaum

Open letter to Marc Perrin de Brichambaut, Judge of the International Criminal Court

Mr Judge, if I take the initiative of this letter, on the eve of an important decision to be taken soon within the framework of your jurisdiction and for which you have been committed, concerning the recognition or not by the Court of its jurisdiction in a case presented by the Palestinian Authority born of the Oslo Accords, it is because of a sense of urgency and fear that I would experience in the face of the disastrous consequences that would result had to be retained.

De Versailles à Jérusalem

Il ne s’agit pas seulement du destin particulier de l’auteur de ces lignes qui a grandi à Versailles et a vécu sa vie d’homme à Jérusalem, mais bien du projet historique de David et Salomon, réassumé à chaque génération du Peuple d’Israël, de restituer à sa capitale son statut futur de ville royale. Chacun sait en Israël que le Roi-Messie y résidera puisque « De Sion sortira la Loi et la Parole d’Ha.chem de Jérusalem »(Isaïe 2,3).
Le Versailles de Louis le quatorzième était un projet immense non seulement par la taille gigantesque à l’échelle du 17ème siècle, des trois avenues qui convergent sur la Place d’Armes, face au Château, du grand canal qui s’étend à perte de vue depuis la galerie des glaces, mais aussi en termes d’ambition architecturale, artistique et politique.

The Corona’s Plague

The Corona’s plague sets in and begins to undermine our most ingrained certainties.
Our confidence in « progress » first. Modern medicine has worked so many miracles for decades that the surprise at the scale of this pandemic leaves us stunned. And even more the lack of predictable solutions: no vaccine, no truly effective and verified treatment.