אבל מאז הקמת הממשלה הדמוקרטית לפני כחצי שנה, הנהנית מרוב ברור בכנסת, אנו עדים לניסיון חתרנות, שכמותו לא ידעה ההיסטוריה של מדינת ישראל, המפעיל אמצעים פיננסיים, לוגיסטיים ומניפולטיביים ניכרים, ומקורו לא ידוע. כל דרישה לחשוף מי מממן את הפעולות הללו, כמקובל במדינה דמוקרטית, נתקלת בסירוב יהיר.

הקונקורדנציה של שני האירועים הללו מדגישה את ההתערבות המגונה של סוכנויות אמריקאיות וכעת של נשיא ארה »ב בענייניה הפנימיים של מדינה ריבונית. בשנים האחרונות, כמה מדינות באירופה ובמקומות אחרים הופעלו על ידי תמרונים מניפולטיביים המכונים « מהפכות צבע » כדי לספק, במדינות ללא מסורת דמוקרטית, את העדפותיו של ממשל אמריקאי זה או אחר.

מאז השבת הריבונות היהודית בארצה, מדינת ישראל מחזיקה במסורת דמוקרטית רבת עוצמה, למרות הסגת הגבול של בית המשפט העליון.זה האחרון הפך לשמורה של קאסטה שיפוטית מסוימת, שהפרקליטות מהווה את המטריצה שלה. היא נוטה אידיאולוגית לשמאל הקיצוני או לפחות לחילוניות מיליטנטית מסוימת, המאמינה שהיא מחויבת לחסום כל מה שקשור למסורת היהודית בענייני המדינה. אולם הזרם הנאמן לעבר הלאומי והדתי היהודי הפך לרוב בארץ.

התחבולה דמיינו החילונים הקנאים היא זו: בין אם השמאל ינצח או יפסיד בבחירות, עם המאחזים שבנה במנגנון המדינה, מובטח לו למשול בכל מקרה! בית המשפט העליון, משרד החוץ, חלק מיחידות הצבא ובעיקר אמצעי התקשורת  העיקריים עומדים לרשותו.

הגיע הזמן לשים את האצבע על מה שקורה באמת. מעולם לא העזה מחאה פוליטית כלשהיא עד כה לנסות לערב את צה »ל בדיונים הפוליטיים. אבל נציגי החתרנות המקומיים העיקריים, שמתברר כי הם לא אחרים מראשי הממשלה לשעבר אהוד ברק ואהוד אולמרט, לא היססו להעמיד את השפעתם לשירות הסחטנות הפוליטית שהפעילו יחידות מסוימות של טייסי מלחמה, ומפעילים כלכליים חשובים בענף ההיי-טק, כדי לחבל הן בביטחון הלאומי והןעל בכלכלה הלאומית.

הדבר הבולט ביותר, לנוכח אלפי המפגינים הללו, הוא דלות  המחשבה העומדת בבסיס ניסיון החתרנות הנוכחי. חוזרים בלי סוף על: « דמוקרטיה » גם כשאתה רומס  ברגל גסה את עקרונותיה הבסיסיים בניסיון להפיל בכוח את השלטון החוקי שנבחר באופן דמוקרטי, חוזרים על « דיקטטורה » כשאתה אתה תומך בדיקטטורה של שופטים שאינה קיימת בשום מדינה דמוקרטית אחרת, חזור על « בושה » כשאתה משתמש במשפט נגד ראש הממשלה נתניהו וברור יותר ויותר, להערכת שופטיו עצמם, כי כל המשפט הינו מניפולציה פוליטית חמורה ביותר של המשטרה ושל הפרקליטות. חמור מכך, אולי, הוא סירוב לכל דיון בפורום כלשהו, בוועדות הכנסת, עם נשיא המדינה, הליך יוצא דופן  שהממשלה הסכים לו ברוח של פיוס, בכל מקום החתרנות אינה יוצאת מהתעקשותה. היא מתכוונת להפיל את הממשלה הזאת על ידי אי-סדר ובכוח.

כל זה מתרחש גם ברקע של איום חיצוני, מה שמשאיר את האפשרות למתקפה משולבת של איראן, חיזבאללה הלבנוני, המיליציות השיעיות בסוריה ומהחמס בעזה, כולם משופעים כעת בכמויות של טילים יותר ויותר מדויקים.

לפילוג שמפגינים החתרנים חסרי האחריות יש כל סיכוי להוביל להתלקחות חדשה, ולהותיר את האויב להאמין שניחלשנו.

מדוע ארה »ב, מדינה גדולה עם עבר דמוקרטי, תומכת כל כך בחתרנות בישראל ? ביידן הוא במידה רבה שבוי של האגף השמאלי של מפלגתו האנטי-ישראלית יותר ויותר, תחת השפעתו הדיסקרטית של אובמה עם קשרים מוסלמים קיצוניים מוכחים. אבל גם הזרמים היהודיים ה »ליברליים » בארה »ב, בעיצומם של משבר זהות, מאמינים שהם מחויבים להוכיח את נאמנותם לאמריקה על ידי תמיכה במדיניות אנטי-ישראלית אלימה. לא צריך יותר מזה.

ליאון רוזנבאום