משבר הדמוקרטיה
הולך ומתברר כי משבר החברה בישראל אינו אירוע בודד. נראה שכל המדינות הדמוקרטיות באופן מסורתי, באירופה ובארה »ב, סובלות מאותו רוע. יהיו תוצאות הבחירות אשר יהיו, הם שנויים במחלוקת, בין אם בטענה לאי סדרים בהצבעה ובין אם בשל חוסר לגיטימיות של הזוכים, ללא קשר לסיבה שניתנה.
בארה »ב, בריטניה, צרפת וישראל, מדינות שרק לפני שנים ספורות בלטו ביציבותן ובכך כי חילופי שלטון התנהלו באופן תדיר ושקט, מתפתחות היום מחאות אלימות ומתמשכות. הדבר נכון במיוחד אם ה »שמאל » כפי שהוא מגדיר את עצמו כיום, כלומר מנותק למדי ממעמד הפועלים אך כפוף לאידיאולוגיה « פוסט-מודרנית », הפסיד בבחירות.
אבל למען האמת, יש עוד: אנשים רבים כבר לא מקבלים את כללי הדמוקרטיה הייצוגית. במשך 250 שנה, היא כללה הסכמה של כולם להפקיד את ניהול ענייני הציבור בידי הרוב הפרלמנטרי המתהווה לאחר בחירות חופשיות והוגנות, המתנהלות מדי פעם. היה ברור כי הפרדת הרשויות המחוקקת, המבצעת והשופטת מוגדרת ומיושמת בבירור כמכוננת את הגדרת הדמוקרטיה עצמה.