בסיום ישיבה המרתונית הזו, אפשר היה לחשוב שמאחר שסוף סוף התקיים דיון תרבותי אמיתי, ואחר והוחלפו טענות רציניות, המדינה שלנו נכנסת לעידן חדש של חשיבה מעמיקה במתן של מינימום כבוד לצד אחד כלפי השני, ושההטפות, העלבונות, האשמות בכוונות, הגילויים הגסים של חוסר תום לב, ההאשמות האבסורדיות של פשיזם, של נאציזם, נגד הפרלמנט שנבחר באופן דמוקרטי בנובמבר האחרון ייפסקו. וגם אותם העלבונות ונגד הממשלה שהוקמה כתוצאה מבחירות אלה ובמיוחד העומד בראשה, פוליטיקאי בעל ניסיון בזירה הדמוקרטית הישראלית, מר בנימין נתניהו, במיוחד לנוכח הריקנות, שלאחרונה הודו בה שופטיו עצמם, לגבי האשמות שהוגשו נגדו.

ואכן, במשך כמה ימים נראה היה כאילו האקלים הנתעב השתנה. זה היה ללא לקחת בחשבון את רצון הזוי של כמה שהחתרנות שנחנכה בינואר האחרון היא סיבה לחיות עבורם.

אי אפשר שלא להבחין במאפייניה של מה שמכונה התנועה החתרנית « נגד הרפורמה השיפוטית » כביכול. ברור שיש לה כספים אדירים, שחלק לא ידוע מהם מגיע מחו »ל, שאין כל קנה מידה להשוות עם מה שעמד לרשותה של כל תנועה פוליטית ישראלית אי פעם. הלוגיסטיקה שלה יעילה באופן מפתיע ומעוררת הערצה. מעל הכול, לעולם לא חסרות לה הוראות, סיסמאות או גימיקים חדשים. הכול קורה כאילו היה עליה להמשיך את ההפרעות בכל מחיר, לחסום את תפקוד המדינה בכל האמצעים, כאילו היא הייתה עומדת לאבד  את ההצדקה לעצם קיומה. המטרה האמיתית שלה היא בבירור להפיל את הממשלה שנבחרה באופן דמוקרטי.

אחד הנושאים האהובים עליה היה טענה כוזבת שהחזרה לשגרה, החזרה לתפיסתו של בית המשפט העליון לפני « המהפכה החוקתית » המפורסמת מדי של השופט ברק, שלפיה על בית המשפט להימנע מעיסוק בשאלות פוליטיות, הייתה סימן בטוח לכך שמר נתניהו מיישר קו עם המשטרים ההונגרי והפולני ומתכונן לחסל, באופן הדרגתי, את המרכיבים הדמוקרטיים של מדינת ישראל.

והנה מגיע קמפיין הזוי חדש בקנה מידה גדול בנושא זה, שהוטבע בחוכמה לתקשורת, במחיר גבוה, המוצג כ »מובן מאליו » כביכול עד כדי הדהוד על ידי שופטים מסוימים בבית המשפט העליון.

עם זאת, אין רעיון אבסורדי יותר. קודם כל, פוליטיקאים ישראלים, גם מימין וגם משמאל, קשורים מאוד לעקרונות דמוקרטיים, גם אם הליכותיהם לרוב לא מסומנות בעדינות. ראש הממשלה עצמו, שבמשך יותר מ-15 שנה מילא תפקידים חשובים מאוד במנגנון המדינה, הפגין תמיד דבקות קיצונית לכללים המשפטיים הבונים את הדמוקרטיה שלנו. לבסוף, העם היושב בציון, לאחר שחזר מגלות מדהימה של 2,000 שנה, כבר לפני 75 שנה, קשור באופן מסיבי לחירויות הציבור, עד כדי כך שהאשמה מיותרת זו פשוט אינה אפשרית למימוש.

מאנשים שלא היססו להתנגד לעקרונות המקודשים ביותר שעליהם נבנתה המדינה היהודית הריבונית, על ידי ניסיון לערב יחידות צבאיות מובחרות במריבה הפרטיזנית שלהם, שניסו לחבל בכלכלה הלאומית על ידי ניסיון להקטין את האשראי הבנקאי הבינלאומי של   המדינה, בשאיפה לחסום את מערכת הבריאות במדינה, אנו יכולים למעשה לצפות מכל דבר ומעל לכל להשליך על יריביהם הפוליטיים את מומיהם הם.

עם זאת, יש לנו את הזכות לצפות שמי היו זמן כה רב קורבנות לתעמולה החכמה הזו, ושנמאס להם בצדק מכל כך הרבה מניפולציות ושקרים, יסכימו כעת לדיון אמיתי ויהיו מודעים לנחיצות המוחלטת לתקן חריגות בתפקוד המוסדות הלאומיים כפי שהם פועלים היום, ללא כל סכנה לחירויות, להיפך לחיזוק החירויות האישיות.

ליאון רוזנבאום

SOURCEISRAEL.com