עם קשה עורף
מה קורה לעם הזה ?
כאשר הוא מתאסף מסביב לעגל הזהב, כאשר הוא שורף את האסמים שלו עצמו בעיצומו של מצור על ירושלים, כאשר הוא יורק על ז’בוטינסקי שמסתובב ב-1938 בכול פולין היהודית ומזהיר מפני האסון המתקרב ומזמין ללא הואיל את היהודים לעלות ארצה.
וכאשר « בשם הדמוקרטיה » הוא דורש להפיץ בהפגנות ללא רסן נגיף קטלני שהוביל כבר לפנדמיה עולמית.
מי שלמד משפטים באוניברסיטה מתוקנת יודע שלכול זכות, וגם לזכות יסוד, יש גבול. מאותו רגע שהפעלת הזכות המסוימת פוגעת בזכות אחרת או בזכות של משהוא אחר, יש לעצור ולהגביל אותה.
הזכות לחיות היא זכות לא פחות חשובה מהזכות להפגין ! כאשר היועץ המשפטי לממשלה שהוא ראש המערכת המשפטית במדינה, לא זוכר עקרונות אלה, מותר לחשוב שהוא מובל על ידי מניעים זרים
ואם כך עכשיו, למה אסור לחשוב שמניעים זרים הובילו אותו גם כאשר החליט על שלושה כתבי אישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ?
יש כאן מישהו שיש לו ספק שהפגנות ללא מסיכות וללא מרחק בין האנשים, במשך שבועות, לא ספקו הצדקה לקבוצות רחבות באוכלוסייה לזלזל גם בהוראות הבריאות ולהוביל את המדינה כולה לשיעור הדבקה ותמותה ללא תקדים?
גם החרדים וגם ערביי ישראל כבדו תחילה את המגבלות, לפעמים בקושי רב. אבל כאשר ראו יום אחרי יום הפגנות « נגד השלטון » מפירות את ההוראות ברגל גסה, ללא תגובה הולמת של השלטונות, כי « קונצפציה » משפטית מטורפת שלטה עד שותפים לממשלה, הם זלזלו גם. יחד הבאתם אותנו לטירוף הזה !
דמוקרטיה באה לידי בטוי בקלפי. לא באספסוף ולא בעיתונים ולא ברדיו ולא בטלוויזיה בלבד. הרעש עולה לכם לראש. יתכן מאות שראש הממשלה נהנה עדיין מתמיכת רוב העם. טיפת צניעות לא היה מזיק, והיו דברים מעולם. שלום עם מדינות ערב חשובות לא מעניין אתכם בכלל. תשאלו את עצמכם אם לא נכנסתם לסיחור מתורף. ערב יום הכיפורים, זה בדיוק הזמן.
ליאון רוזנבאום
Laisser un commentaire