The unhealthy insistence of Westerners and Arabs in wanting to prevent the State of Israel from putting an end to the terrorist capabilities of Hamas has something paradoxical.
It has been several weeks since the IDF offensive against the last divisions of Hamas was blocked by the enormous pressure exerted on the Government of Israel by the USA as well as by the Europeans and the Arab Governments at peace with Israel, not to mention the Russians or China.
There is a strange contradiction between the fact that both the Americans and the Europeans have recognized, declared and made official the fact that Hamas is a terrorist organization that the inhumane attack of October 7, 2023 on the Israeli civilian population, and among other things, the massive taking of hostages of men, women and children, confirmed beyond all possible doubt, on the one hand, and the concern to prevent, at all costs, its dismantling by Israel, on the other hand.
For the Egyptians, for example, they position themselves as enemies of the “Muslim brothers” who inspired Hamas, and yet come to the aid of the latter. Since three days (May 10, 2024), the government of Israel has finally decided to ignore all these pressures, including that resulting from US President Biden’s decision to prevent the delivery of certain weapons to the Israeli Defense Forces.
It is in fact absolutely obvious that maintaining essential Hamas units in combat order would allow this organization to renew its intolerable control over Gaza, to quickly reconstitute new units and to very quickly prepare a new assault against Israel.

L’insistance maladive des Occidentaux et des Arabes à vouloir empêcher l’Etat d’Israël d’en finir avec les capacités terroristes du Hamas a quelque chose de paradoxal.
Voilà plusieurs semaines que l’offensive de Tsahal contre les dernières divisions du Hamas était bloquée par les énormes pressions exercées sur le Gouvernement d’Israël tant par les USA que par les Européens et les Gouvernements arabes en paix avec Israël, pour ne pas parler des Russes ni de la Chine.
Il existe une étrange contradiction entre le fait que tant les Américains que les Européens ont reconnu, déclaré et officialisé le fait que le Hamas est une organisation terroriste que L’attaque inhumaine du 7 octobre 2023 sur la population civile israélienne, et entre autres, la prise massive d’otages hommes, femmes et enfants, a confirmée au-delà de tout doute possible, d’une part, et le souci d’empêcher, à tout prix, son démantèlement par Israël, d’autre part.
Pour les Egyptiens, par exemple, ils se positionnent en ennemis des « frères musulmans » inspirateurs du Hamas, et pourtant se portent au secours de ce dernier.
Depuis trois jours (10 Mai 2024), le gouvernement d’Israël a enfin décidé de passer outre à toutes ces pressions y compris celle résultant de la décision du Président US Biden d’empêcher la livraison de certains armements à l’Armée de Défense d’Israël.
Il est en effet d’une évidence absolue que le maintien en ordre de combat d’unités essentielles du Hamas permettrait à cette organisation de renouveler sa mainmise intolérable sur Gaza, de reconstituer rapidement de nouvelles unités et de préparer très vite un nouvel assaut contre Israël.

האירועים מאז ה-7 באוקטובר הם הזדמנות לגילוי חסר תקדים של האופן שבו העולם המערבי מנהל את מערכות היחסים שלו ומביע את כוונותיו ואת הפיתויים שלו ביחס לעם היהודי ובמיוחד למדינה היהודית.

בחינה מדוקדקת של התגובות של מנהיגים, של העיתונות, של רוב האינטלקטואלים והפוליטיקאים המערביים, לא יכולה להוביל יהודים שעיניהם פקוחות, ובעלי מינימום ידע יהודי מסורתי, לכל מסקנה אחרת מאשר להדגיש את רצון, לעתים קרובות לא מודע, לציוויליזציה שנבנתה על הרעיון הנוצרי, גם אם היום האמונה הנוצרית נחלשה בקרבו, לשים קץ לעם ישראל או לפחות להחזירו למעמד נחות ביותר, מפורז ומפולג, סוג של « מת חי », אותו מצב שבו המערב ידע להחזיק את עם ישראל במשך תשע-עשר מאות שנים.

The new outbreak of internal opposition to the legally and democratically designated Prime Minister, Mr. Netanyahu, in the midst of an open war against the State of Israel, by Hamas which controlled Gaza, by Hezbollah which controls Lebanon, by the Houthis who control Yemen, by armed Shiite militias in Syria and Iraq, all financed, armed and coordinated by the Iran of the Ayatollahs, and in the middle of the anti-Jewish media war in Europe and the USA, has something surreal.
After the horrors of the surprise attack launched by Hamas against several hundred Israeli civilians on October 7, in a few hours, the murders, the rapes, the harassment of the corpses of the victims, the massive and violent kidnappings of hostages that often purely and simply disappeared, this is strangely only the fate of the collateral victims of Israel’s legitimate counter-attack, the number of which is so minimal if we compare it to that resulting from the NATO operation in Mosul, which captures the concern of the media and politicians on the international scene.

ההתפרצות החדשה של התנגדות פנימית לראש הממשלה שנבחר מבחינה חוקית ודמוקרטית, מר נתניהו, בעיצומה של מלחמה גלויה נגד מדינת ישראל, של חמאס ששלט בעזה, של חיזבאללה השולט בלבנון, של החוטים השולטים בתימן , על ידי מיליציות שיעיות חמושות בסוריה ובעיראק, כולם ממומנים, חמושים ומתואמים על ידי איראן של האייתוללות, ובאמצע מלחמת התקשורת האנטי-יהודית באירופה ובארה »ב, יש משהו סוריאליסטי.

Le nouveau déchainement de l’opposition interne au Premier-Ministre légalement et démocratiquement désigné, M. Netanyahou, en pleine guerre ouverte contre l’Etat d’Israël, par le Hamas qui contrôlait Gaza, par le Hezbollah qui contrôle le Liban, par les Houthis qui contrôlent le Yémen, par les milices armées Chiites en Syrie et en Irak, le tout financé, armé et coordonné par l’Iran des Ayatollahs, et en pleine guerre médiatique antijuive en Europe et aux USA, a quelque chose de surréaliste.
Après les horreurs de l’attaque surprise lancée par le Hamas contre plusieurs centaines de civils israéliens le 7 octobre dernier, en quelques heures, les meurtres, les viols, l’acharnement sur les cadavres des victimes, les enlèvements massifs d’otages violentés et souvent purement et simplement disparus, c’est étrangement seulement le sort des victimes collatérales de la contre-attaque légitime d’Israël, dont le chiffre est si minime si on le compare à celui résultant de l’opération de l’OTAN à Mossoul, qui capte la sollicitude des médias et des politiques de la scène internationale.

Cinq mois après l’attaque du 7 octobre où en sommes-nous ? L’ignominie du massacre, des enlèvements, des viols, des sévices, des mutilations, mais aussi les lancinantes questions sur l’absence de notre armée pendant des heures et l’inefficacité dramatique de la barrière couteuse et bourrée d’électronique, censée nous protéger d’une attaque surprise, nous ont d’abord fait sombrer dans des angoisses et des remises en cause que nous n’attendions pas.
Puis a été mis en lumière l’extraordinaire courage de soldats volontaires, de policiers, de simples citoyens armés, qui se sont portés, d’un seul mouvement, sus à l’ennemi et dont beaucoup sont morts au combat, après avoir réussi à endiguer l’assaut des terroristes dont les plans étaient beaucoup plus vastes et dangereux encore que la catastrophe qu’ils ont cependant causée.
La certitude de cette capacité de résilience du Peuple d’Israël, les récits d’héroïsme de gens simples, puis les succès de nos soldats sur tous les fronts, est ce qui nous permet de tenir moralement face au lot quotidien de jeunes vies fauchées et de blessés estropiés à vie.

Wieder einmal erheben die Defätisten in Israel ihre Köpfe. Es ist, als ob die großen Nachrichtenagenturen sich in den Dienst einer Vorstellung von der israelischen Politik stellen würden, die sich als schädlich erwiesen hat und die in Wirklichkeit einer kleinen Minderheit des Volkes Israel gehört. Für sie müssten wir immer wieder nachgeben, und unsere Souveränität, unsere historischen Rechte wären ohne Bedeutung.
Die kämpfenden Soldaten, die demokratisch gewählte Regierung und einige Medien haben alle klar die einzig logische Position zum Ausdruck gebracht: Nach dem letzten 7. Oktober und seinen Schrecken gibt es keine Lösung, die es der kriminellen Organisation Hamas ermöglicht, für jede Aufgabe im Land zu überleben Israel zwischen Jordanien Strom und Meer würde eine politische und militärische Niederlage für unser Land und die unmittelbar bevorstehende Rückkehr weiterer Überraschungsangriffe bedeuten.
Die Manipulation des Schmerzes und die Revolte der Familien der Menschraub Opfer aus politischen Gründen Entführten, die immer deutlicher geschieht, ist verabscheuungswürdig.

שוב, התבוסתנים בישראל מרימים ראש. כאילו כלי התקשורת המרכזיים מעמידים את עצמם לשירות תפיסת מדיניות ישראלית שהוכחה כמזיקה ואשר שייכת למעשה למיעוט קטן בעם ישראל. מבחינתם, נצטרך להיכנע שוב ושוב, ולריבונותנו, לזכויות ההיסטוריות שלנו, כאילו אין כל חשיבות.
החיילים הלוחמים, הממשלה שנבחרה באופן דמוקרטי וחלק מהתקשורת, כולם הביעו בבירור את העמדה ההגיונית היחידה: לאחר ה-7 באוקטובר האחרון וזוועותיו, כל פתרון המאפשר לארגון הפשע של חמאס לשרוד לכל משימה שהיא, בחלק מארץ ארץ ישראל, בין הירדן לים, משמעותה תהיה של תבוסה מדינית וצבאית עבור ארצנו, וחזרה הקרובה של פיגועי ומתקפות פתע אחרים.
המניפולציה של הכאב והמרד של משפחות החטופים למטרות פוליטיות, שמתרחשת בצורה ברורה יותר ויותר, היא בזוי.

Once again, the defeatists in Israel are raising their heads. It is as if the main news outlets were putting themselves at the service of a conception of Israeli policy which has proven to be harmful and which, in reality, belongs to a small minority of the People of Israel. For them, we would have to give in again and again, and our sovereignty, our historical rights would be of no importance.
The fighting soldiers, the democratically elected Government and some of the media have all clearly expressed the only logical position: after last October 7 and its horrors, any solution that allows the criminal organization of Hamas to survive for any task on part of the Land of Israel, between the Jordan and the sea, would mean a political and military defeat for our country, and the imminent return of other surprise attacks.
The manipulation of the pain and the revolt of the families of those kidnapped for political purposes, which is happening more and more clearly, is despicable.