אכן, קואליציית האינטרסים המאוגדת בצורה  גרועה באופוזיציה הנוכחית (סוף מרץ 2025) מורכבת בעיקר מפוליטיקאים, גנרלים, אנשי צבא, פחות או יותר מאוכזבים מהכישלונות שלהם, מהדחיות שלהם מהציבור, מאובדן השפעתם  אבל כולם אמידים כלכלית וזרים לחלוטין לעולם הרעוע של כ-שליש של האוכלוסייה, יהודית והערבית כאחת.. יש גם דינוזאורים של השמאל הקיצוני שהאידיאולוגיה שלהם כיום מורכבת בעיקר מהתיישרות עם הנפילה המוסרית והפוליטית של המערב, או אפילו תמיכה בתזות האויב.

מאז ינואר 2023, הם לא הפסיקו לרגע לנסות לערער את היציבות של המדינה ובעיקר להפיל את הממשלה הדמוקרטית, שנבעה באופן חוקי מהבחירות האחרונות.

הם משתמשים בכל תירוץ כדי לארגן תסיסה, הפגנות, חסימות דרכים ולהשמיע דברי אסטה נגד הממשלה וראש הממשלה. כל זה לא היה מתאפשר לולא התמיכה שהם מקבלים ממה שנהוג לכנות « המדינה העמוקה », שורה של מעוזים בתקשורת, במערכת המשפט, בשירותים החשאיים ועד לאחרונה בצמרת הצבא.

המניפולציות שלהם הצליחו מזמן להוביל אזרחים ישרים רבים, שאוהבים את ארצם ואת העיקרון הדמוקרטי, אך מהמסיביות המדומה של אזעקות הזויות יותר ויותר, הנחושות להוקיע כביכול מה שנקרא « מצעד לעבר דיקטטורה », על פי דברי בלע, לעתים קרובות, על ידי פקידים לשעבר ודמויות פוליטיות, עדיין בעלות השפעה במדינה.

יש לזכור כי דמוקרטיה מאופיינת מכך שהמדינה נשלטת על ידי נציגי העם שנבחרו על ידי הציבור. בדמוקרטיה, הם אלה שחייבים לקבל את המילה האחרונה נגד כל מוקדי כוח האחרים שתפקידם גם חשוב. אבולוציה איטית, מעוותת מבחינה פוליטית של פסיקת בית המשפט העליון העמידה, בישראל, בסימן שאלה את העיקרון המוחלט הזה בכל דמוקרטיה ראויה לשמה. למען האמת, פולחן ה »בג »ץ », הליך פתוח מדי לכל המתדיינים, ומעמד מופרז של לא-נבחר המוענק ליועץ המשפטי לממשלה, הביאו לדיקטטורה משפטית ודיקטטורה של שופטי עליון בישראל, ששוללת מהעם הריבון את זכויותיו.

ברור למדי שמה שהניע את חמאס לצאת למתקפה הפרועה ב-7 באוקטובר 2023, הייתה חולשתה לכאורה של ישראל, שאכלה מההתקוממות הזוחלת הזו. אבל זה גם חשף את חוסר היכולת של הצבא להגיב בזמן.

אין ויכוח על כך כי 18 חודשים לאחר מכן, לציבור הישראלי עדיין אין את ההסברים המינימליים לכישלון דרמטי של הצבא ובפרט של חיל האוויר במהלך הטבח ב-7 באוקטובר 2023. עובדה היא כי הבעלים של עיתון ישראלי גדול, « הארץ », הכריז, לפני כמה שבועות, בטלוויזיה הבריטית, שמחבלי חמאס הנם « לוחמי חופש ». עובדה היא כי לשעבר, היום באופוזיציה, יכול היה לפני מספר ימים להצהיר כי חיילי צה »ל וכוחות הביטחון הלוחמים בעזה, בעצם נשלחו « לרצועת ילדים ». הצהרות אלה מהוות עבירות חמורות שדין עונשן חמור במיוחד בעתות מלחמה.  ובכל זאת מנגנוני המדינה עצמם, תחת השפעת  ה »מדינה העמוקה », לא הגיבה כלל לדברים האלה.

אז אפשר להבין שהשמאל הישראלי חמק לחלוטין.

כעת, לרגל הבעת רצונה של הממשלה להשתחרר מהמצר הזה, בעיקר על ידי פיטורי ראש השירותים החשאיים מחד ופיטורי היועצת המשפטית לממשלה מאידך, שניהם קשורים לשמצה ל »מדינה העמוקה », שוב, כאילו המדינה לא עומדת בפני אויבים נחושים ואכזריים, ללא כל הצדקה משפטית  אמיתית, אף אם מצירים את ההפך, הם זועקים על מותה של הדמוקרטיה, בעוד הם חופרי הקבר שלה!

 הכרחי ומספיק שהממשלה החוקית, בסיוע רוב האזרחים התומכים בה, תממש סוף סוף את רצונה לכונן מחדש את הדמוקרטיה בישראל, עם החזרת הכוח אמיתי בידי העם באמצעות נבחריו.

ליאון רוזנבאום