סיכום קצר של המשבר החוקתי בישראל
בנובמבר האחרון עלו לשלטון בבחירות הדמוקרטיות של עם ישראל ברוב של 64 קולות מתוך 120 קואליציה בראשות מנהיג המפלגה המרכזית עם 30 מנדטים, בנימין נתניהו.
בישראל בית המשפט העליון ,בשלושים השנים האחרונות, החל לפעול מכוח עקרונות שפותחו בפסיקתו בלבד, במה שהוא מכנה « אקטיביזם שיפוטי » בכל תחומי החיים החברתיים וככל שהזמן חלף, גם בתחום הפוליטי. על בסיס זה הוא המשיך למה שהוא כינה « המהפכה החוקתית » שכביכול הציבה אותו מעל הרשות המבצעת ומעל הרשות המחוקקת
- מיצוב זה נובע בעיקר מגישה פילוסופית השוללת את הדמוקרטיה ה »אריתמטית » כ »דמוקרטיה פורמלית » בלבד . זאת בניגוד לשיטה הדמוקרטית הקלאסית לפיה במשך כ-250 שנה, מקובל כי על רוב נבחרי האומה להגדיר את « טובת הציבור ».
- פילוסופיה זו, בהשראת הפוסט-מודרניזם, דוגלת ב »דמוקרטיה של ערכים », ערכים שצריכים להיות מוגדרים על ידי « ציבור נאור » ובמיוחד על ידי שופטי בית המשפט העליון, שעליהם להיות מגויסים על ידי ועדה שבה מובטח ל »ציבור הנאור » רוב.
- גישה זו היא למעשה אנטי-דמוקרטית, הוקעת « דמוקרטיה פורמלית », בעלת אופי זהה לזה של המרקסיסטים של המאה ה-19,כאשר ידוע היטב לאלו דרגות של דיקטטורה מונח זה הוביל, וחמור מכך, לקיחת בחשבון במן « אריסטוקרטיה » ( « הציבור הנאור »),המובילה את ארצנו למשטר מעין פיאודלי!
- מאז תחילת « המהפכה החוקתית » התבטאו משפטנים, עורכי דין, פרופסורים למשפטים, פוליטיקאים ושרי משפטים רבים, נגד גישה ופרקטיקה זו וקראו לרפורמה, תוך חזרת לדוקטרינה הישראלית הקודמת שדגלה בהימנעות מרצון של בית המשפט העליון מהתערבות בתחומים פוליטיים. זהו המקרה של שר המשפטים הנוכחי, שהצהיר על כך בבירור על כוונתו במהלך מערכת הבחירות.
- אלא שמיד עם הקמת הממשלה הנוכחית החל נגדה מתקפה חסרת תקדים, מצד האופוזיציה הפרלמנטרית, כלי התקשורת המרכזיים וברחובות הערים הגדולות הפגנות גדלות עתירות המשאבים שלא נראו כמוהן בישראל, במשך חודשים ארוכים. המארגנים מסרבים בכל תוקף לחשוף את מקור הכספים הניכרים העומדים לרשותם וברור כי חלק גדול מהם מקורו בחו »ל.
- הגורם המיידי למשבר הוא חוק הגבלת עילת הסבירות בפני בית המשפט העליון, בהתבסס על « סבירות » החלטת הממשלה או הכנסת ושאר צעדים המוגבלים המהווים רפורמה שיפוטית להשבת הפרדת הרשויות. עילה זו כפי שמתפרשת היום בעליון, נותנת לשופטים חופש פעולה מלא, גם ללא בסיס על חוק כלשהוא, לבטל חוקים, תקנות, חוזרים, בקיצור כל מעשה חקיקה או ממשל בתנאים המקימים « ממשלת שופטים » אמיתית, המרוקנים את תפקידם של נבחרי העם כמעט מכל תוכן.
- המחאה גדלה עד כדי שבירת כמה מעקרונות היסוד של המדינה ואף הטלת ספק באידיאל הלאומי היהודי: ניסיון סחיטה של יחידות צבא מסוימות, חבלה מכוונת בכלכלה הלאומית על ידי קריאה לבנקים בינלאומיים להוריד את האשראי הבינלאומי של ישראל, עידוד הגירה של « אליטות » מסוימות, כגון מומחי היי-טק, רופאים, קברניטי תעשייה ובעלי און בתחום המסחר, וכן הקריאה להתערבות זרה בענייניה הפנימיים של ישראל.
- אורגנו תהלוכות ענק של « כיפות אדומות », האמורות לטאר את הנשים שכביכול עתידות להפוך שפחות מין, למקרה שהרפורמה תתקבל, הזיה המדגישה את הפחד הלא רציונלי של חלק מהאוכלוסייה הישראלית, בור כל כך בעניין מקורותיו, ובתוכן האמיתי של עקרונות המסורת היהודית, שהיא תיאולוגיה של חירות. פניקה זו מובילה אוכלוסייה זו להאמין שעליה לחפש השראה ברומנים מבולבלים של מדע בדיוני. הפחד של חיים רוחניים שהם רואים כמן מאסר, קיבל בקרב אנשים אלה ממדים מטורפים.
- כאשר החוק הקורא לחזרה לדוקטרינה הישראלית ולכיבוד הפרדת הרשויות הוצג בוועדה המתאימה של הכנסת, שהיא המקום שבו מועלות בדרך כלל התנגדויות, הצעות ושיפורים, האופוזיציה לחלוטין הסתפקה בחסימה שיטתית. ללא ספק חוששה מהלחץ המתמשך של הרחוב.
- ברוח של פיוס הסכימה הממשלה להמשיך ולדון בוויתורים אפשריים, על פי נוהל חריג לחלוטין, בחסות נשיא המדינה, שהחוק אינו מעניק לו כל סמכות בתחום זה. עם זאת, במשך שלושה חודשים, מנהלי המשא ומתן מטעם האופוזיציה, תחת לחץ של קיצונים ברחוב, נותרו בסופו של דבר בשלב של חסימה.
- החוק התקבל לבסוף, על פי ההליך הדמוקרטי, ברוב של 64 קולות מתוך 120 בכנסת.יש לציין כי מדובר בתיקון חוק יסוד שמעמדו עולה על זה של חוק רגיל. תיקון זה בוצע לחלוטין בהתאם לחוק מצד הכנסת מכוח הסמכות המכוננת שבית המשפט העליון עצמו היכיר בו.
- אך לבית המשפט העליון אין מצדו סמכות מכוננת, ועל פי היגיון משפטי פשוט על בית משפט העליון להימנע בהכרח מהתערבות פוזיטיבית או שלילית בהחלטה זו. התערבותו כאן הנה בניגוד לחוק ויש בה כדי לעורר משבר חוקתי חסר תקדים. באקלים הנוכחי, כפי שפותח על ידי האופוזיציה, עלול להפוך למשבר פנימי גדול, כאשר חלק אחד של הצבא מציית לממשלה החוקית, וחלק אחר לבית המשפט העליון. לכן חשוב יותר מתמיד שבית המשפט יפגין אחריות לאומית.
- עם זאת, מתדיינים רבים מהאופוזיציה ערערו מיד על החוק בפני בית המשפט, ובית המשפט כבר העניק צו על תנאי, המעניק לעצמו סמכות בניגוד למשפט החוקתי, כמוסמך להטיל ביטול אפשרי על חוק זה.
- המשבר הגדול כבר כאן. עדיין יש לקוות כי הרכב המליאה חסר התקדים של חמישה-עשר שופטי בית המשפט ישקול בזהירות מיוחדת את ההשלכות של פגיעה כזו במעמדו, בחוק, במדינה ובעם היהודי כולו.
Laisser un commentaire