מה מצבה האמתי של ישראל?

מבוא
קשה מאוד להעריך את מצבה האמתי של מדינת ישראל בסוף שנת 2022, עד כדי כך שההערכות השונות ביותר יכולות להתבסס באופן לגיטימי על עובדות מוכחות. הכול תלוי בפסימיות או באופטימיות של המתבונן. מכיוון שנושא זה מעורר לעתים קרובות תשוקות בתוך העם היהודי, כמו גם מחוצה לו, ייתכן שיהיה זה מועיל לנסות הערכה מנומקת שעשויה לסייע בהבנת הבעיות.

 

המשבר המוסדי

המשבר המוסדי, שהוא תוצאה של חילוקי דעות אך גם של בחירת שיטה אלקטורלית  ארוכת שנים של ייצוג יחסי של המגזרים השונים באוכלוסייה, לא הסתיים לאחר שלוש שנים, ונותרה אי-ודאות האם הבחירות הבאות ישיגו רוב מספיק בכנסת כדי לאפשר ממשלה יציבה ואפקטיבית.

יש לזכור, עם זאת, כי המדינה, משרדיה, עובדי המדינה הבכירים שלה, הכוחות המזוינים שלה, כוחות המשטרה שלה, בתי הספר שלה, האוניברסיטאות שלה, וכן מוסדות אחרים, פועלים כרגיל במסגרת ממשלת מעבר וכי החיים הכלכליים נמשכים ואף מתקדמים. לפיכך, אין להגזים בהשפעת המשבר הפוליטי.

איראן

סכנות חיצוניות ממשיכות להכביד על מוחם של האזרחים. ואכן, אין עוד מדינה בעולם שאליה מעצמה זרה גדולה, המאוכלסת בכמעט 90 מיליון תושבים, בעלת שטח עצום מאוד וטכנולוגיה בהתקדמות מתמדת, איראן של האיטולות, מבטיחה מדי יום את השמדתה הקרובה, כפי שעושה איראן ביחס לישראל.

בנוסף, איראן נוקטת צעדים ממשיים בכיוון זה באמצעות ארגון כוחות חמושים מסביב לישראל, בלבנון, בתימן ובסוריה, המצוידים בטילים מדויקים יותר ויותר ומממנים במידה רבה פעולות טרור המכוונות נגד אזרחי ישראל ויהודים ברחבי העולם.

יתר על כן, מדינה זו מפגינה בגלוי את כוונותיה האובססיביות להחזיק בנשק אטומי בהקדם האפשרי, נקודה שבה איראן הצליחה לרמות את המערב על ידי העשרת החומרים הבקיעים שלה בחשאי תוך הפרה של התחייבויותיה הברורות ביותר.

יתר על כן, מדינה זו מפגינה בגלוי את כוונותיה האובססיביות להחזיק בנשק אטומי בהקדם האפשרי, נקודה שבה איראן הצליחה לרמות ברצינות את המערב על ידי זיקוק החומרים הבקיעים שלה בחשאי תוך הפרה של התחייבויותיה הרשמיות ביותר.

ערבים פלסטינים

גם והסכנה המתמדת של עימות חריף עם הערבים הפלסטינים אינה מרפה ומהוות בעיה מציקה.

באופן תאורטי ועל הנייר, הסכמי אוסלו משנת 1993 יסדו את הבסיס התאורטי להסדר בין הצדדים כאשר כל צד הצהיר את רצונו להכיר בשני באופן הדדי וכן להסדיר את חילוקי הדעות בדרכי שלום.

על בסיס זה התירה ישראל הקמה של « רשות פלסטינית » שאמורה לנהל אוטונומיה רחבה של האוכלוסייה הערבית ביהודה, שומרון ועזה, הריבונות על כל השטח שבין הירדן לים, ברוחב של כ-60 ק »מ, נשארת בידי מדינת ישראל, שיש לה צורך קיומי בה מול תוקפנות חיצונית.

יתר על כן, ריבונות יהודית זו על מולדתה ההיסטורית נובעת מזכויותיה הנצחיות שאושרו על ידי חוק בינלאומי שאושר בסן רמו על ידי חבר הלאומים בסוף מלחמת העולם הראשונה ונחתם ונערב על ידי המעצמות העיקריות. מסיבה זו, האגדה על « הכיבוש » הישראלי ביהודה, שומרון ועזה היא תעמולה טהורה ואינה מחזיקה מעמד במונחים של המשפט הבינלאומי הפומבי.

מניפולציות ערביות ובריטיות עם הקמתה המלאכותית של ירדן ב-1946 , שללו מהיהודים 3/5 משטחם. ישראל הסכימה לבסוף להתפתחות זו על ידי חתימת הסכם  שלום עם הממלכה ההאשמית, אך הדבר לא העמיד בספק את זכויותיה על פלסטינה המערבית , שנכבשה, כמעט לחלוטין, באופן בלתי חוקי ב-1948 על ידי ירדן ומצרים בכל הנוגע לאזור עזה.

מבחינה מעשית, ערפאת ויורשו עשו הכול כדי להפוך את ניסיון הייצוב שהוסכם באוסלו לחסר משמעות, תוך שהם מבצעים שוב ושוב התקפות רצחניות על אזרחים ישראלים חפים מפשע, מעודדים בין המערכות טרור אנדמי נגד גברים, נשים וילדים יהודים ושומרים על אווירה של שנאה אנטי-יהודית בלתי מרוסנת בקרב האוכלוסיות שתחת חסותם.

גרוע מכך, הרשות הפלסטינית הפכה במהרה לחממה של האנטישמיות העולמית הפעילה ביותר, הפיצה את ההשמצות החמורות ביותר בתקשורת העולמית, תוך שהיא לוקחת את הנושאים הקלסיים  של שנאת מרוסיה הצארית, הסובייטים ושל ימי הביניים נגד ישראל והיהודים, עד כדי אבסורד (האשמה בחיסון רעל של ילדים פלסטינים במחלת הפרה המשוגעת, גרימת רעידות אדמה באופן מלאכותי -ראה אל חיית על דג’דידה עיתון רשמי של הרשות הפלסטינאית- תעמולה שקרית  שלא נפסקה לרגע אחד עד עצם היום הזה.

 בנוסף, שני ארגונים קיצוניים, חמאס והג’יהאד האסלאמי, המסרבים לכל סוג של שיתוף פעולה, הבנה או הכרה עם ישראל, מתנפצים על גחלי השנאה והטרור ובתמיכת איראן, שולטים על אזור עזה, שם הם מכפיפים את האוכלוסייה למשטר פשיסטי ומשגרים מדי פעם התקפות טילים על ערי ישראל. מתמודדים כנגד תקיפות אלה בקושי וביוקר על ידי « כיפת ברזל », נשק ייחודי נגד טילים שפיתחה ישראל.

הידרדרות היחסים עם המערב

יש לציין גם כי יחסן של מעצמות המערב כלפי ישראל, במיוחד בהקשר של עליית הפוסטמודרניזם, הידרדר בהתמדה בשלושת העשורים האחרונים. זה כאילו תמיכה בלי סיג כלפי ערבים פלסטינים מעבר לכל פרופורציה ומעוררת חשד, במיוחד באירופה, מצד פוליטיקאים, עיתונות, ובסופו של דבר מצד החברה האזרחית כולה כמעט, הפכה למילת המפתח במערב. וזאת, ללא קשר לפרובוקציות שלהם, למעשי הטרור שלהם ולהצהרות רצח עם נגד העם היהודי שלהם.

. התפתחות זו מסווה למעשה חזרה נמרצת לשנאת היהודים שסימנה כל כך לעמוק את נשמתה של אירופה. ומעל לכל, מבטאת סירוב מחודש בקרב « אליטות » רבות מדי, לריבונות יהודית על ארץ ישראל, המבטאת נסיגה ריאקציונרית עזה. העובדה שעמדות אנטי-ישראליות קיצוניות אינן מהוות מכשול לזכייה בפרס נובל לספרות מדברת רבות על נפילתו המוסרית של המערב.

 כל הדמוקרטים האמתיים צריכים, למעשה, לשמוח על כך שעם ישראל החזיר לעצמו את ריבונותו בארצו לאחר גלות כה ארוכה, גלות שהייתה הזדמנות לבריונות וטבח אינסופיים, וכן לדאוג לביטחונו באופן מציאותי, ולשמוח שהוא משתתף בקונצרט של אומות ובהתקדמות האנושות.

 את המניעים העמוקים לשיבוש זה ניתן למצוא גם בכך כי הנצרות בתחילתה היא לא אחרת מאשר מרד מתוך היהדות ומעמד זה של הנצרות אל מול האמונה היהודית והעם היהודי ממנה  היא נובעת,  וזאת בידיעתה המוחלטת, היא שבעיתית.

הרבה פסיכולוגים העלו את הרעיון כי ניתן ליחס שיבוש זה לתסביך מסוג אדיפלי בקנה מידה של ציוויליזציה.

 באופן פרדוקסלי, החלשתה של הדת הנוצרית, במקום לפייס את הציוויליזציה המערבית החילונית עם היהודים, מחזקת את התנגדותה עוד יותר. ואולם יש לשים לב שרבים מהנוצרים המאמינים שהם מיעוט קטן, חשים מצדם, תחושה של סולידריות, אפילו קרבה אינטלקטואלית ורגשית עם ישראל.

עמימות זו אינה שוללת קשרים מסחריים, תרבותיים ואפילו צבאיים במהלך תרגילים משותפים עם מדינות רבות במערב, מרכז ומזרח אירופה, במיוחד כאשר חילופי דברים אלה יכולים להועיל להם.

 

 

ערביי ישראל

תחום נוסף שמדאיג מנקודת מבטה של ישראל הוא המגמות בקרב ערביי ישראל. אלה מהווים 21% מאוכלוסיית ישראל ונהנים מכל ההוראות החוקיות והחוקתיות המוענקות לכלל האזרחים. לכן הם נהנו והשתמשו בחירויות האזרח של מדינה דמוקרטית במשך 75 שנה. הם חקלאים, תעשיינים, רופאים, רוקחים, סוחרים, באינטראקציה מתמדת עם אזרחים יהודים. עם זאת, רובם מתגוררים ביישובים ערביים בלבד, בדרך כלל בגליל ובנגב, מצב המאפשר להם נוחיות פסיכולוגית שאף מדינה אירופית לא מעניקה לאוכלוסייתה הערבית.

עם זאת, בכל מערכות בחירות בשנים האחרונות הם שולחים לכנסת נציגים, שרובם משלמים מס שפתיים בקשר ללגיטימיות של ישראל וזאת אפילו לא תמיד.

רבים מזדהים בפומבי עם פעולות הטרור של התנועות הערביות הפלסטיניות או עם פעולות התעמולה של תנועות אויב אלה.

על בית המשפט העליון מוטלת אחריות גדולה במצב זה על כך כי הוא מגלה יחס קשה ביותר כלפי התנעות היהודיות הקיצוניות על מנת להתמודד בבחירות לכנסת, ויחס וליברלי מאוד עם תנועות ערביות קיצוניות.

בעיה חדשה יחסית נוספת היא היקף הפשיעה בסביבות ערביות.  רצח הפך לתופעה יומיומית, בין אם מדובר בשאלה של « כבוד המשפחה » שנשים רבות משלמות את המחיר עבורה, נרצחות על ידי בעליהן, אבותיהן או אחיהן, אם התנהגותן אינה מתאימה להם עוד, או ונדטות משפחתיות, או פשע כלכלי, כולל « הגנה » חובה במובן של אל קפונה. חיסול חשבונות אלו מובילים ליותר ויותר נזקים אגביים אשר עוברי אורח או שכנים נופלים קורבנות מהם.

   למרות שננקטו צעדים משטרתיים, התופעה גדלה עד כדי כך שברור שהמשטרה מוצפת.

לבסוף, הנושא שהוא אולי החמור וחסר התקדים ביותר בישראל, הוא שבמהלך התקפות הטילים האחרונות של חמאס  וג’יהאד האסלמי על ערים ישראליות, בכמה ערים ערביות וערים עם אוכלוסייה מעורבת,  פוגרומים אמתיים התרחשו, יהודים היו קורבנות למתקפות בדרכים, בתי כנסת נשרפו, ספרי תורה חוללו והושחתו.

המסה הגדולה של ערביי ישראל, לעומת זאת, חיים בתנאים טובים עם האזרחים היהודיים והינם מודעים כלל ליתרונות של אזרחותם הישראלית. נותר לראות מה צופן העתיד כאשר המשטרה והצבא נאלצים לחזות מהומות פנימיות בשטח כדבר אפשרי בסביבה הערבית במקרה של התקפת אויב.

יהדות התפוצות

ההתפתחות האחרונה של הרוב המכריע של התפוצות היא נטישת ישראל.

הדבר נכון במיוחד עבור הקהילות היהודיות הגדולות ביותר מחוץ לישראל, זו של ארצות הברית של אמריקה. הסימנים הראשונים הורגשו כאשר הנשיא אובמה התמודד על כהונה שנייה בעודו מוביל  מדיניות של התרחקות גלויה ממדינת ישראל. ובכל זאת, רוב גדול מאוד של יהודי ארה »ב הצביעו עבורו.

מאז הדברים התבהרו עוד יותר עם דילול הזהות היהודית בעקבות  נישואי תערובת ובעיקר אידיאולוגיה « ליברלית » שנותנת תחושה להשתייך ל-« מחנה הטוב » כי אתה מזדה אוטומטית עם מה שמציגים לך כדרמות אופנתיות ומצבי חירום כפי שהעיתונות  הפוסט מודרנית בוחרת אותם. בעולם הזה קשרים וסולידריות עם ישראל הופכים לא נוחים, ורבים מעדיפים להתרחק.

לכן אין זה מפתיע שהקמפיינים לטובת ישראל ואף לטובתן של הקהילות היהודיות עצמן קורסות.

 מרחק ההולך וגדל זה כלפי ישראל ניכר גם מצד יהודי אירופה, אך מאוזן שם על ידי עליית האנטישמיות.

נותר, כמובן, גרעין של תמיכה בלתי ניתנת לערעור בישראל בכל הקהילות.

השמאל הישראלי והשמאל הקיצוני

מיעוט אך בעל השפעה רבה בדעת הקהל הישראלית הוא זה שהנהיג את הסכמי אוסלו בתנאים שזלזלו בחוק ובכל ההליכים הרגילים לפני החלטה כה מרחיקת לכת. דלגו אז על התייעצויות עם גופים ממלכתיים גדולים, עם מומחים ואפילו חברי כנסת קבלו הודעה 48 שעות מראש, תוך שהם משדלים עריקים מהאופוזיציה על ידי שוחד בצורת מכוניות ועמדות שלטון כולל מינוי כסר בממשלה!

 אך מיעוט מתמיד בתפיסותיו כי הבעיות הגדולות של מדינת ישראל כביכול ייפתרו מיד אם ישראל תוותר במלואה על השטחים ששוחררו על ידי צה »ל לאחר ניסיון לרצח העם של צבאות ערב ב-1967.

 חזון זה מתעלם מהמשפט הבינלאומי האמתי ומכל החוויות שתועדו מאז, המדגישות כי צעד כזה יהיה התאבדותי ממש מצד ישראל. חזון זה מבוססת על הדעה ההולכת וגוברת במערב אירופה ואפילו בארצות הברית, והוא  חיקוי ומשרת אינטלקטואלי שלהם.

עבור חלק זה של דעת הקהל, לחלוטין במנותק מהקשרים עם ההיסטוריה והאמונה היהודית, אמצאה את הקריטריונים האידיאליים הנפוצים ב »חשיבה נכונה » המערבית, שאינה מותירה מקום רב לכיבוד זכויותיו של העם היהודי.

מגמה זו בנתה לעצמה מוקדי כוח, מבצרים אמתיים,  במיוחד ברשות השופטת, בחוגים האמנותיים, במשרד לענייני חוץ ואפילו בצבא, ומכאן השפעתה במדינה למרות המספר הצמצם של חסידיה. היא התרגלה להסתתר מדעת הקהל הכללי מאחורי הצהרות של הגנה לכאורה על מוסדות הרשמיים ומערכת המשפט  על ידי לקיחת הרגל להסתתר מאחורי כמה גנרלים מעוטרים. התהליך הזה, שהיא השתמשה בו בהגזמה, כבר לא כל כך מצליח לה.

ההסתערות הנוכחית על נסיגה אבסורדית ומזיקה מאוד של ממשלת לפיד במשא ומתן על הסכם על הגבול הימי עם לבנון הכולל שדה גז טבעי בעל פוטנציאל עצום, מבטאת בבירור בנוסף לחוסר יכולת וחוסר ניסיון, הבוז לחוק ולדמוקרטיה של קאסטה הנעולה  על תפיסות מקובעות ושאינה מסוגלת להתמודד עם לחצים אמריקאים וצרפתיים בלתי ידידותיים.

החרדים

לכמעט 10% מהאוכלוסייה היהודית יש אורח חיים מסוים בישראל. החרדים חיים בחברה שהיא חלקית שולית, בשכונות מיוחדות של הערים. הם אינם משתתפים באופן מלא בחיים הכלכליים והתרבותיים של המדינה ברוב המקרים. הם רואים עצמם כבעלי הידע היהודי המסורתי וסוד העברתו. לכן יש להם בתי ספר פרטיים שבהם מקצועות חשובות כמו שפות זרות, מתמטיקה, פיזיקה וכימיה או היסטוריה וגיאוגרפיה אינם נלמדים בדרך כלל. הם מתלבשים באופן מסורתי שמציב אותם בשולי החברה הכללית.

יש לכך השלכות משמעותיות על יכולותיהם המקצועיות וחלק ניכר מהם חיים בעוני יחסי, ובין היתר הם מורידים את רמת החיים בערים שבהן הם מתיישבים. יש להימנע מהכללות יתר ובשנים האחרונות רבים מהם נכנסו לחיים כלכליים פעילים הרבה יותר.

דבקותם במדינת ישראל היא לעתים קרובות בעייתית משום שמסיבות של אידיאולוגיה דתית יש להם ספקות לגבי הלגיטימיות של תחייתה של מדינה יהודית בארץ ישראל שהיא מעשה אנושי. הם ציפו בנקודה זו לעבודה אלוקית שתיפול משמיים.

במציאות, יותר ויותר מהם מבינים את המשמעות הדתית של כינון מדינת היהודים בארצם ודבקים, לפחות חלקית, בערכים שעליהם היא מגנה.

 בעיות פנימיות אחרות

 הפער בין העשירים לעניים הפך לגדול במדינה שבה לפני ארבעים שנה בקושי נחשב השוויון לערך מכונן. ומתברר כי , נראה שבין מדינות ה-OECD ישראל הובילה באחוזים הגבוהים ביותר בתחום זה. הדבר אינו עובר בלי ליצור מתחים נוספים כמו גם מצפון רע.

,

הפער בין האשכנזים, יהודים שעברו גלות ארוכה בארצות הציוויליזציה הנוצרית, לבין הספרדים, שסבלו ממנו בארצות הציוויליזציה המוסלמית, איבד הרבה מחדותו בשל התפתחותה הכללית של הארץ, נישואים בין קהילות ועלייתה המחודשת של האישיות הקולקטיבית העברית בישראל. עם זאת, זה נשאר גורם נוסף של מתח.

  1. II) הצד החיובי

 

עם כל הקשיים העומדים בפניה ואשר הוזכרו זה עתה בקצרה, למדינת ישראל יש בכל זאת נכסים רבים שיש לסכם גם אותם.

מדינה משגשגת

עם קצת פחות מ-10 מיליון תושבים, ישראל מגיעה לתוצר של כ-500 מיליארד דולר, השכר הממוצע הוא בסדר גודל של 10,000 שקלים לחודש (כ- 3000 ) 3,000 ). יתרות מט »ח שלה נעות סביב 90 מיליארד דולר, שיעור האבטלה שלה נמוך יחסית כשיעור האינפלציה. נתונים אלה מציבים אותה ברמה דומה לזו של מדינות אירופה המתקדמות ביותר.

ישראל מייצאת בעיקר לארה »ב, לאיחוד האירופי ולמדינות דרום מזרח אסיה, אך גם מפתחת שווקים חדשים כמו הודו ואפריקה. היא מייצאת שירותים, מוצרים מיוצרים, טכנולוגיה גבוהה וידע. חשיבות היצוא החקלאי שלה ירדה במידה ניכרת בסך הכול בשנים האחרונות, אם כי הוא גדל במונחים מוחלטים.

אוכלוסייה הולכת וגדלה

שיעור הפריון הגבוה יחסית של 3 ילדים לאישה נכון הן על האוכלוסייה הערבית והן על האוכלוסייה היהודית, ומציב את ישראל בראש מדינות ה- OECD מאידך גיסא, הגירה יהודית של יותר מ-20,000 איש בשנת 2022 – מעט גבוהה מהממוצע השנתי – היא גם תרומה משמעותית.  אז יש לא רק תחליף דורי אלא גם צמיחה סבירה, עם תוחלת חיים של 83 שנים.

עוצמה צבאית משמעותית

מבוסס על הניסיון של האמברגו שהוטל על ידי דה-גול בשנת 1967, ערב מלחמת ששת הימים, (שהייתה ניסיון לחסל את העם היהודי על ידי צבאות ערב הקואליציוניים), על נשק חיוני שהוזמן ושולם, הקימה מדינת ישראל תעשיית נשק משלה, לרוב מתוכננת ומיוצרת באופן מקומי.

החלטה עקרונית זו אפשרה במשך כמה עשורים התפתחות שהפכה ניכרת בתחומים ספציפיים מסוימים כמו מל »טים צבאיים, טילים נגד טילים ולייזרים נגד טילים.

הודות למערכת מאוד מבוססת של חיילי מילואים הנערכת באופן סדיר לתקופות אימונים ועדכון, ישראל יכולה להעמיד, בנוסף לחיילים סדיר, מספר לא מבוטל של חיילים מיומנים.

לישראל יש פוטנציאל גרעיני מוכר בחו »ל, אך הוא נותר דיסקרטי מאוד בישראל עצמה עקב הדוקטרינה לפיה « ישראל לא תהיה המדינה הראשונה שתכניס נשק גרעיני למזרח התיכון ».

כבר מאז יותר מארבעים שנה, ישראל היא גם מעצמת חלל עם משגרים למשימה וצי לווייני תצפית בעלי משמעות קריטית.

בעוד שלישראל אין צוללות המונעות באנרגיה גרעינית, הצוללות הקונבנציונליות שלה מתקדמות מאוד ומסוגלות להגיב במידת הצורך.

הלייזרים הקרקעיים והמוטסים כבר נוסו בהצלחה בישראל ומסוגלים לחסל טילים.  הם יהיו מבצעיים בתוך פרק בתוך פרק זמן קצר, במסגרת שיתוף הפעולה עם ארה »ב. הם מהווים מהפכה אסטרטגית של ממש שתעניק למחזיקים בהם יתרון לא מבוטל.

בתחום הרחפניים, ישראל הפכה למומחית עולמית, בעלת ניסיון מעשי בתחום.

לצה »ל, יש גם כמה יחידות מיוחדות שהפגינו שוב ושוב יכולות של אומץ ותעוזה יוצאי דופן.

גם השירותים החשאיים הישראלים אמינים מאוד, גם אם הם עשו כמה טעויות חמורות בעבר שהיו נושא למחקרים יסודיים מאוד כדי למנוע את הישנותן.

מחקר מדעי ברמה גבוהה ואוניברסיטאות

בישראל מרכזי מחקר מדעיים ברמה עולמית כמו הטכניון בחיפה, מכון אילת לחקר הים והאגמים, מכון וולקני למחקר חקלאי, מכון ויצמן ברחובות לצד עשרות מוסדות קטנים יותר, אך בדרך כלל פנוים ישירות ליישומים תעשייתיים. כתוצאה מכך, ישראל מפגינה יכולת המצאה הרבה מעל הממוצע ודירוגה בנאסד »ק האמריקאי, שהוא דימוי ההישגים והיישומים הקונקרטיים הנובעים ממחקריה, נמצא הרבה מעל  הצפוי מגודל אוכלוסייתה.

. מערכת בתי הספר והאוניברסיטאות מפותחת מאוד, גם אם לעתים חסרים בה משאבים. עם זאת, היא מייצרת שיעור שיא של אוריינות וידע של שפות זרות.

דיפלומטיה כוללת

בשנים האחרונות הצליחה מדינת ישראל במידה רבה לשבור את החרם שמדינות רבות הצליחו לכלוא אותה אליו מאז השבת הריבונות היהודית ב-1948.

קישורים נוצרו מחדש או נוצרו עם מדינות רבות בכל היבשות. בעיות הציוויליזציה הנובעות מהקרבה בין היהדות, הנצרות והאסלאם היו ועודן נמצאות במידה רבה במקורם של קשיים אלה כאשר לנושאים אלה משקל רב בסתר.  ואולם המאמץ וההתמדה של ראש הממשלה נתניהו בתחום זה נשאו פרי במידה רבה.

הסכמי אברהם

לאחרונה התחוללה מהפכה של ממש ביחסים בין מדינת ישראל לבין כמה מדינות ערביות חשובות. לנוכח האיום האיראני הרגיש מאוד במזרח התיכון הסוני, כמה מדינות במפרץ התקרבו במידה ניכרת לישראל וחברו עמה לא רק יחסים דיפלומטיים אלא גם יחסים מסחריים, תיירותיים וצבאיים.

באופן דומה, ירדן ומצרים, שהגבילו את עצמן במשך שנים ל »שלום קר », החלו בנורמליזציה אמתית.

בהקשר זה, יתכן כי העמדות של הערבים הפלסטינים, הניצבים בפני התחזקות מקור שיתוף הפעולה הזה של רווחה ושלום בין יהודים לערבים, עשויים, עם מידה מסוימת של סבירות, ולשכנע אותם לנטות לעבר פתרון מדיני שלא יהווה איום בלתי סביר על ישראל.

זיקה עמוקה מאוד לשורשים העבריים

 

תחיית השפה העברית לפני קצת יותר ממאה שנה אפשרה תחייה והזדהות ניכרת עם התרבות של העברים. אלה, שנשללה מהם עצמאותם ולאחר מכן הוגלו הרחק ממולדתם, הפכו ליהודים, כלומר, צמודים, בנוסף לזהותם הבסיסית, לתרבות המדינות המארחות שלהם.

היהודים שחזרו לארץ הפכו שוב לעברים, מבלי שאיבדו לחלוטין את הניסיון והלקחים של הגלות. וזה כל העניין של להיות ישראלי. למרות הפילוגים, קשיי הגלות והפרק הדרמטי האחרון שלה, טבח יהדות אירופה, השואה, שבוצעו על ידי נאצים גרמנים ומשתפי הפעולה שלהם ברחבי אירופה, מהווים את הסובסטרט של אחדות עמוקה שאינה ניתנת לתיאור ומוצפנת, אך ממשית מאוד.

עברו 75 שנה מאז שעצמאותו של עם ישראל שוחזרה במולדתו ההיסטורית ואלפי תגליות ארכיאולוגיות מאמתות יותר ויותר את האותנטיות ההיסטורית של התיאור המקראי. מעולם כמו בישראל בת זמננו לא למדו כל כך הרבה על התנ »ך והתלמוד, תורתם שבעל פה של חכמי ישראל.

ישראל הפכה למוקד של העם היהודי, המארח כיום יותר ממחצית מ-14 מיליון היהודים בעולם.

דברי גמר

עלינו להודות כי ההתקפה של הצבאות הרוסיים על אוקראינה והתגובה הבלתי צפויה של האוקראינים ערערו במידה רבה את היציבות בכדור הארץ. רבים מאזרחי העולם, במיוחד במערב, מגלים לפתע את שבריריות עולמם ומודאגים בצדק מהחימום שלהם בחורף הקרוב.

אזרחי ישראל חיים כך כבר 75 שנה.

  יתר על כן, הם קורבנות קבועים של תוקפנות חיצונית ופנימית על ידי פיגועים. ובכל זאת, הם עובדים, לומדים, מייצרים, מולידים ילדים ומחנכים אותם. הם הפכו מעין מדבר לנווה מדבר פורח, חקלאי, תעשייתי ופוסט-תעשייתי.  לאחר 19 מאות שנים של רדיפות והשפלות,  הם בנו כוח צבאי אזורי שכולם מכבדים אותו ובצדק. הם משתתפים אקטיביים בשיפור הציוויליזציה האנושית.

הבחירה שהם יעשו ב-1 לנובמבר 2022 תקבע אם הם יבחרו בתוקף להמשיך ולכונן ציוויליזציה יהודית, בוודאי מבוססת על טכנולוגיה מערבית אך מושרשת במסורת בת אלפי שנים המושרשת על מוסר, או שהם מכוונים את עצמם אל חיקוי הסלאבי של הציוויליזציה המערבית ועל ערכיה המושחתים יותר ויותר, שרק יכולה להציע להם עתיד חסום ולא בטוח.

ליאון רוזנבאום

 

 

 

 

Laisser un commentaire

Votre adresse e-mail ne sera pas publiée. Les champs obligatoires sont indiqués avec *